למה זה קורה? מה הסימפטומים? איך מטפלים? ומה יש לרוקח להגיד על פטרת הציפורניים שלכם?
פטרת ציפורניים (Onychomycosis) היא נגע זיהומי שנגרם על ידי פטרייה. הנגע יכול להופיע על ציפורני הידיים או על ציפורני הרגליים ויכול לערב ציפורן אחת או יותר. יש מספר סוגים של פטריות שיכולות לגרום לזיהום פטרייתי, השכיח ביותר הוא – דרמטופיטים.
הסימפטומים של פטרת הציפורניים עשויים לכלול שינוי צבע הציפורן ללבן, צהבהב או חום, עיבוי או עיוות מראה הציפורן, ובשלבים מתקדמים – היפרדות הציפורן. הפטרת יכולה להתרחש בעקבות כמה גורמים:
- סביבה לחה – שהייה באזורים לחים וחשיפת כפות הרגליים למשטחים לחים, או נעילת נעליים סגורות שלא מאפשרות לרגל להתאוורר.
- פגיעה בציפורן – פגיעה בשלמות הציפורן או פציעה (למשל לאחר חבלה) יכולות לאפשר לפטריות לחדור לתוך הציפורן.
- גיל – הסיכון להידבק בפטרת הציפורניים עולה עם הגיל, משום שבגיל מבוגר זרימת הדם נהיית איטית יותר ועל כן זמן החשיפה לפטרייה הוא גבוה יותר.
- מחלות רקע – מצבים רפואיים כגון סוכרת, ממאירויות ובעיות במערכת החיסון עלולות להגביר את הסיכון להדבקה בנגע הפטרייתי.
איך מטפלים?
אם יש חשד לפטרת ציפורניים, יש לפנות לרופא משפחה או לרופא עור כדי לקבל את הטיפול המתאים. הרופא יבחן את הציפורן החשודה, ובמקרים מסוימים יפנה אתכם למעבדה ללקיחת דגימה מהציפורן כדי לבצע תרבית של הפטרייה. יש לזכור: אין להשתמש בתרופות לטיפול בפטרת או למרוח משחות או לקים מספר ימים לפני לקיחת הדגימה. כמו כן, אין לגזור את הציפורן כשבועיים לפני לקיחת הדגימה.
חשוב להדגיש כי טיפול בזיהום פטרייתי עלול להימשך מספר חודשים עד שיושג שיפור משמעותי. גם במקרים שבהם מושג שיפור, פעמים רבות הנגע הפטרייתי שב ומופיע. הטיפול בפטרת ציפורניים יכול לכלול מספר שיטות, בהתאם לסוג הפטרייה, בחומרת הזיהום ובמחלות הרקע של המטופל:
תכשירים אנטי-פטרייתיים: ניתן להשתמש בתכשירים למריחה מקומית על הציפורן הנגוע כגון לק או קרם. לחלופין, ניתן להשתמש בתכשירים שמיועדים לבליעה דרך הפה, או לשלב בין שני התכשירים. היתרון של תרופות דרך הפה הוא שהן פועלות מהר ויעילות יותר בהשוואה לטיפול מקומי. מצד שני, הטיפול מלווה ביותר תופעות לוואי בהשוואה לתכשירים המקומיים, כולל כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים, בעיות במערכת העיכול, גרד ופגיעה בתפקודי הכבד.
בנוגע לתכשירים למריחה מקומית: קיימים בשוק מספר תכשירים אנטי-פטרייתיים שמכילים חומרים פעילים, כגון Bifonazole, Ciclopirox , Amorolfineועוד. החיסרון העיקרי של תכשירים אלה נובע ממשך הטיפול הארוך וההיענות הנמוכה של המטופלים. ככלל, חשוב לזכור כי גם אם נצפה שיפור ראשוני, הפטרת לא תיעלם לפני שצמחה ציפורן חדשה. על כן, הטיפול עלול להימשך עד כ-12 חודשים. בעת השימוש בתכשירים אלה חשוב לציין כי על מנת למקסם את יעילות הטיפול מומלץ לרכך את הציפורן ולשייף אותה בעזרת פצירה כדי להקטין את עובייה.
בנוגע לתכשירים דרך הפה, בארץ משווקות שתי תרופות לטיפול בפטרת הציפורניים: Terbinafine ו-Itraconazole. יתרונם של תכשירים אלה הוא היעילות הגבוהה. הטיפול בכדורים נמשך כ-4-3 חודשים ומחייב ביצוע בדיקות תפקודי כבד לפני ובמהלך הטיפול. לפני התחלת הטיפול חשוב לעדכן את הרופא המטפל אודות נטילת תרופות או תוספי תזונה ועל הרגלי צריכת משקאות אלכוהוליים.
קיימות אופציות טיפול נוספות כגון שימוש בתכשירים טבעיים, כדוגמת עץ התה או טיפול בקרני לייזר, אם כי במקרים האלו חשוב לציין כי אין מספיק מחקרים שתומכים ביעילות הטיפול.
במקרים קשים, ייתכן שיהיה צורך בהסרת הציפורן באמצעות ניתוח כדי שניתן יהיה לטפל ישירות בנגע.
לסיכום, במרבית המקרים פטרת בציפורניים אינה מהווה מצב קשה. כאשר מדובר בזיהום פטרייתי קל, אפשר לאחר היוועצות עם הרוקח המטפל להסתפק בתכשירים למריחה מקומית ללא מרשם, בשילוב עם היגיינה נאותה. במקרים מורכבים יותר, כאשר הזיהום מפושט יותר ואינו מחלים או כשיש מחלות נלוות, מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל על מנת לקבל אבחנה מדויקת וטיפול מתאים. בכל זמן נתון יש לזכור כי על מנת להקטין את הסיכון לפתח פטרת הציפורניים, יש לנקוט באמצעי המניעה הבאים:
- לשמור על היגיינה נאותה – לרחוץ ידיים ורגליים ולייבש היטב לאחר הרחצה.
- שימוש בנעליים "נושמות" – להימנע מנעילת נעליים סגורות למשך תקופות ארוכות, להעדיף סנדלים במידה שמתאפשר.
- חיטוי מספריים וקוצץ ציפורניים. יש להימנע משיתוף שלהם עם בני המשפחה.
- להקפיד על נעילת כפכפים במקלחות משותפות ובריכות.
- הסרת לק – במידה שמופיעה פטרת בציפורני הידיים או הרגליים, יש להסיר את הלק.
*המידע מובא להעשרת ידיעתם של הקוראים בנושא, ואינו בא להחליף בשום אופן התייעצות עם הרופא המטפל; קביעת הטיפול התרופתי תיעשה ע"י הרופא המטפל בלבד.
כתבה: אלא פיראן, רוקחת קלינית, מנהלת בית מרקחת מכבי פארם רעננה
